הודעות לעיתונות

החללית הישראלית הראשונה תשוגר בדצמבר הקרוב וצפויה לנחות על הירח ב- 13 בפברואר.

תהיה זו החללית הקטנה ביותר המיועדת לנחות על הירח במשקל 600 ק"ג בלבד 
בבניית החללית הושקעו כ- 320 מיליון שקלים, רובם גויסו מתורמים פרטיים ובראשם נשיא Space IL הפילנתרופ מר מוריס קאהן, שתרם כ-100 מיליון שקלים.

כ-8 שנים של עבודה מאומצת המשותפת ל-Space IL והתעשייה האווירית לישראל, עתידות להגיע לשיאן בפברואר 2019, אז תנחת החללית הישראלית הראשונה על הירח, בכך תהפוך ישראל למדינה הרביעית בעולם להגשים הישג זה, ותצטרף למעצמות שכבר עשו זאת- ארה"ב, רוסיה וסין
החללית תשוגר על גבי טיל של חברתSpaceX מקייפ קנוורל, פלורידה שבארה"ב, מסעה יימשך כחודשיים עד למועד הנחיתה המתוכנן

מר מוריס קאהן, נשיא עמותת Space IL: "לאחר שמונה שנים מאתגרות, אני מלא בגאווה על כך שהחללית הישראלית הראשונה בשלבי בנייה וניסוי סופיים ובקרוב תעשה את דרכה לירח. חוויתי אתגרים רבים בחיי, אך האתגר הזה התעלה על כולם. זהו הישג עצום עבורנו- Space IL ועבור שותפתנו-התעשייה האווירית שלצדינו מהיום הראשון. שיגור החללית הישראלית הראשונה ימלא בגאווה את המדינה בשנתה ה-70, הישג לאומי שישים אותנו על מפת החלל העולמית".

ד"ר עידו ענתבי, מנכ"ל עמותת Space IL: "Space IL בשיתוף התעשייה האווירית נכנסת לישורת האחרונה לקראת השלמת המשימה המורכבת להנחתת חללית ישראלית ראשונה על הירח. בחודשים הקרובים תעבור החללית סידרת בדיקות וניסויים אינטנסיביים בתעשייה האווירית להוכחת עמידותה בתנאי השיגור, הטיסה והנחיתה. הצוותים המצוינים של Space IL והתעשייה האווירית פועלים בנחישות להשלמת האתגר הטכנולוגי הייחודי, על מנת לסיימם בתאריך היעד לשיגור בדצמבר הקרוב".

מר יוסי וייס, מנכ"ל התעשייה האווירית: "כמי שהביא באופן אישי את שיתוף הפעולה עם Space IL לתעשייה האווירית, אני רואה בשיגורה לירח של החללית הישראלית הראשונה דוגמא ליכולות המדהימות אליהן ניתן להגיע עם פעילות חלל אזרחית. מדינת ישראל, שכבר נטועה עמוק בעולם החלל בתחומי הפעילות הצבאיים, חייבת לרתום משאבים לטובת חלל אזרחי שמהווה בכל העולם קטר של חדשנות, טכנולוגיה, חינוך ופריצת גבולות. ההישג שאנו מתקרבים אליו הוא פרי עבודה מאומצת של שנים רבות של טובי המוחות. הגעה להישג כזה דווקא בשנת ה-70 לישראל, מסמלת את הדרך שעשינו ובעיקר את ההישגים האין סופיים אליהם ניתן עוד להגיע. התעשייה האווירית תמשיך לעשות את כל הדרוש במהלך החודשים הקרובים על מנת להבטיח את הצלחתה של משימה לאומית זו".

עמותת Space IL והתעשייה האווירית לישראל הכריזו היום (ג') על מועד השיגור והנחיתה של החללית הישראלית הראשונה לירח. באירוע עיתונאים שהתקיים הבוקר במפעל חלל של התעשייה האווירית ביהוד, הוכרז כי המשימה הלאומית תושלם עם שיגור החללית במהלך דצמבר 2018 ונחיתתה צפויה על הירח ב-13 בפברואר 2019. למרות שמדובר בהישג היסטורי לאומי, הרי שבבסיסו הינו יוזמה פרטית שהגו לפני כ-8 שנים שלושת מייסדי עמותת Space IL, היזמים יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, ששאפו להגשים את חלום להגיע לירח ונרשמו לתחרות המאתגרת Google Lunar XPRIZE.

תורמים ושותפים
מאז הקמתה של Space IL, הפכה המשימה להנחתת חללית ישראלית על הירח, לפרויקט לאומי ישראלי בעל ערכים חינוכיים, במימון כספי תורמים, דוגמת: מירי ושלדון אדלסון, סמי סגול, לין שוסטרמן, סטיבן גראנד ועוד. מי שלקח על עצמו את ההובלה להשלמת המשימה ורואה בה כשליחות, הוא כאמור הפילנתרופ ואיש העסקים מר מוריס קאהן שבחר לממן חלק משמעותי מהפרויקט בהיקף של כ-100 מיליון שקל ואף מכהן כנשיא עמותת Space IL.
התעשייה האווירית, שהינה בית החלל של ישראל, הנה שותפה מלאה לפרויקט מיומו הראשון. במהלך השנים נוספו שותפים נוספים מהמגזר הפרטי, חברות ממשלתיות ואקדמיה. הבולטים מבניהם: מכון ויצמן למדע, סוכנות החלל הישראלית, משרד המדע, בזק ועוד. 

החללית 
תהליך תכנון ופיתוח החללית, הכולל עבודה מאומצת של מהנדסים, מדענים ואנשי צוות, החל ב- 2013 ונמשך עד לשנה האחרונה, עם תחילת שלב הבנייה במפעלי התעשייה האווירית. החללית שמשקלה כ- 600 ק"ג בלבד, נחשבת לקטנה ביותר שתנחת על הירח. גובהה מטר וחצי, רוחבה כשני מטרים והיא נושאת דלק המהווה כ-75% ממשקלה. מהירותה המרבית תעבור את 10 ק"מ בשנייה (36,000 קמ"ש!). 
החללית של Space IL תשוגר על גבי טיל של חברתSpaceX מקייפ קנוורל, פלורידה שבארה"ב. החללית תהווה מטען משני ותשוגר לחלל לצד לוויינים נוספים, על גבי טיל מסוג פלקון 9.

מסעה של החללית אל הירח 
מנכ"לSpace IL ד"ר עידו ענתבי, חשף באירוע העיתונאים את מסלולה של החללית אל הירח. מרגע שיגורה היא תחל במסלול טיסה ארוך ומורכב. החללית תתנתק מטיל השיגור כשתגיע לגובה של 60,000 ק"מ מכדור הארץ ותתחיל להקיף את כדור הארץ במסלולים אליפטיים. על פי פקודה מחדר הבקרה, החללית תגביה את מסלולה סביב כדור הארץ, עד שקצה המסלול האליפטי יגיע לקרבת הירח. שם תפעיל החללית את מנועיה ותאט את מהירותה כדי לאפשר לכבידת הירח ללכוד אותה במסלול סביבו. מהרגע שהחללית תילכד במסלול הירח , היא תקיף אותו עד לעיתוי המתאים להיכנס לתהליך הנחיתה. תהליך הנחיתה יתבצע בצורה אוטונומית, ע"י מערכת בקרת הניווט של החללית. סה"כ צפוי המסלול לארוך כחודשיים מהשיגור ועד הנחיתה. 
המשימה
עם נחיתת החללית הנושאת את דגל ישראל על הירח ב-13 בפברואר 2019, היא תחל בביצוע צילומים של אתר הנחיתה וביצוע מדידות של השדה המגנטי במסגרת ניסוי מדעי, המבוצע בשיתוף פעולה עם מכון וייצמן. המידע יועבר לחדר הבקרה שבתעשייה האווירית במהלך היומיים שלאחר הנחיתה.